<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פל"ו</h1>
<h2>דף יב:</h2>
בראשית רבה פרשת ס', רבי ירמיה שדר ליה לרבי זירא כלכלה דפירי, אמר אי איתא דלא מעשרו לא הוה משדר לי, ומר אמר לא סמך אדידי, אדהכי והכי מתאכלי פירי בטבליהו. נראה מזה שחבר השולח לחבר או יתקן או יודיעהו. זה המעשה הביאוהו בעלי התוספות (שבת י"ב ב' ד"ה רבי נתן) על מה שפירשו צדיקים עצמן לא כל שכן, דלא פריך אלא גבי אכילה דאלו בלאו הכי אשכחן מעשה דרבי ישמעאל שקרא והטה פרק יציאות השבת (שם). וכן מסכת עבודה זרה רב מנשה שדא אבן למרקוליס, ופרק אלו הן הגולין (מכות י"א א') אמר רב חזינא לתפילי דבי חביבי דתפירי בכיתנא ולית הלכתא כותיה. וכן מסכת יבמות פרק נושאין (צ"ט ב') וסוף פרק האשה שנתארמלה (כתובות כ"ח ב') במקומו של רבי יהודה היו מעלין מתרומה ליוחסין במקומו של ר' יוסי לא היו מעלין מתרומה ליוחסין. תניא אמר ר' אלעזר ברבי יוסי מימי לא העדתי אלא עדות אחת פעם אחת העדתי והעלו עבד לכהונה על פיו, העלו ס"ד השתא בהמתן של צדיקים וכו'. אלא אימא בקשו להעלות עבד לכהונה חזא באתריה דרבי יוסי ואזל אסהיד באתריה דרבי יהודה. מסכת מכות (ה' ב') ומסכת חגיגה פרק אין דורשין (ט"ז ב') אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם להוציא מלבן של צדוקים, ואמר לו שמעון בן שטח ששפך דם נקי, וכן כיוצא בזה, אלא הקושיא הכא היא על אכילת איסור שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן. ואפילו הכי קשיא דאמרינן מסכת ראש השנה סוף פרק קמא (כ"א א') לוי איקלע לבבל בחד סר בתשרי, אמר להו בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה במערבא, אמרי ליה אסהיד אמר להו לא שמעתי מפי ב"ד מקודש. ותרצו דלא שייך היכא דאוכל אסור והיום מותר אבל איפכא לא. וכן פרק ערבי פסחים (פסחים ק"ו ב') רבי ירמיה בר אבא אישתלי ואכל קודם הבדלה, והכי נמי אין המאכל אסור אלא מטעם שלא הבדיל, ואע"ג דהתם (שם ק"ח א') אמרינן טעם ולא הבדיל מיתתו באסכרה. ור"ת לא חשיב דבר תקלה אלא באוכל דבר איסור, אבל אם אוכל דבר המותר בשעת איסור אין זו תקלה כל כך. ועל מעשה דרבי ירמיה תירצו שמעשה דרבי פנחס הוא שהיה בדור של צדיקים גדולים והאי מעשה היה בדור שאמרו עליו אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר. ומיהו מסכת עבודה זרה פרק רבי ישמעאל (נ"ח א') יש מעשה מוכיח. רבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי הוו יתבי וקא שתו חמרא, על אתא ההוא גברא אמרי ליה תא אשקיין, בתר דרמא לכסא איגלי מילתא דגוי הוה. וכן מסכת גיטין פרק קמא (ז' א') אמר רבי אבהו לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול, ומנו רבי חנינא בן גמליאל. האכילוהו ס"ד השתא בהמתן של צדיקים וכו' אלא בקשו להאכילו דבר גדול ומאי ניהו אבר מן החי. ובמדרש רבי פנחס בן יאיר, מזבולון יצא אילון ויונה הנביא, ובירושלמי פרק החליל (סוכה פ"ה ה"א) יונה בן אמתי אמו מאשר ואביו מזבולון.
